דף הבית >> תחומי עיסוק >> קניין רוחני
 

לקניין הרוחני מספר ענפים המעוצבים באופן פרטני כדי להגן על סוגים שונים אינפורמציה כך שכל ענף משרת למטרה ספציפית. ההתפתחויות הטכנולוגיות יוצרות נכסים חדשים ואפשרויות הפרה חדשות  ומעלות את עלות ההגנה של הקניין הרוחני. תחומי הקניין הרוחני: זכויות יוצרים, פטנטים, סימני מסחר וסודות מסחר.

קניין רוחני יוצר ומגן על זכויות קניין בנכסים בלתי מוחשיים נשוא ההגנה הוא מידע בעל ערך.

דיני זכויות יוצרים
זכות יוצרים היא זכות קניינית אשר מקנה ליוצר זכות בלעדית על קניינו הרוחני. מגנים על יצירות ספרותיות, דרמטיות, מוסיקליות או אומנויות. ליוצר של יצירות אלה מוקנות זכויות בלעדיות ובהן זכות השעתוק, זכות הפרסום (הפצה), זכות הביצוע הפומבי, זכות ההשאלה או ההשכרה של קלטות, זכות העיבוד ( שליטה בעיבודים של היצירה למשל סרט המבוסס על ספר).
כמו כן קיימות זכויות מוסריות מוגנות:
•זכות ההורות  - זכות המחבר להיות מוכר כיוצר היצירה
•זכות לשלמות היצירה -מניעת סילופים העלולים לפגוע במוניטין היוצר
•זכויות יוצרים נבדלות מסוגים אחרים של קניין בכך שהן אינן מוחשיות אבל למרות זאת יש להן אלמנטים של קניין ונשלטות על ידי עקרון הבעלות הקניינית.
דיני זכויות יוצרים אוסרים על אחרים לנצל את עבודת היוצר ללא הסכמתו. דיני זכויות יוצרים מבקשים למצוא את האיזון שבין אינטרסים מנוגדים של הציבור ושל היוצר. אינטרסים מנוגדים אלה מתבטאים בסעיף 27 של ההצהרה על זכויות אזרח.

זכות הציבור: לכל אחד יש את הזכות להשתתף באופן חופשי בחיים התרבותיים של הקהילה, ליהנות מאומנות ולקחת חלק בהתקדמות מדעית על יתרונותיה.

זכות היוצר: לכל אחד יש זכות להגנה על האינטרס המוסרי והגשמי הנובע מיצור מדעי, ספרותי או אומנותי שהוא המחבר שלו.מטרתו של החוק היא להגן על המחבר מהעתקה של יצירתו המקורית. הדגש הוא על יצירה מקורית בניגוד לרעיון גרידא. הזכות לא חלה על רעיונות גרידא. אם שני מחברים חיברו יצירה עם בדיוק אותן מילים - לשניהם תהיה זכות יוצרים ביצירתם.

האינטרס הציבורי מצדיק את ההגבלות על קניין רוחני. הגבלות אלה כוללות את דוקטרינת השימוש ההוגן, הגבלה על משך הזכות, פטורים ספציפיים הניתנים למוסדות שונים (כגון ספריות) וכד'. לנחלת הכלל (Public Domain) יש תפקיד חשוב ביצירת תמריצים ליצירתיות. קונספט זה מבוסס על ההכרה שכל עבודה חדשה מבוססת על עבודות קודמות.

דיני פטנטים
פטנט  הינה זכות משפטית המוגבלת למדינה (או קבוצת מדינות מסוימת). קבלת הפטנט מונעת מאחרים לעשות שימוש מסחרי בנשוא הפטנט. עם הגשת בקשת פטנט מתחיל  תהליך קבלת פטנט ובשלב זה  ניתן לסמן מוצרים רלוונטיים כ-Patent Pending.
תהליך בחינת הפטנט כולל  במרבית המדינות בעולם בחינה מהותית של הפטנטביליות של בקשת הפטנט. הבחינה כוללת, לדוגמא, את תחום הבקשה, חידוש וצעד המצאתי..

במרבית המדינות תוקף הפטנט הוא ל -20 שנה מיום הגשת בקשת הפטנט - בכפוף לתשלום אגרות חידוש. בקשת פטנט  PCT (קרויה גם "פטנט בינלאומי") - בקשת פטנט אשר אינה מחליפה את בקשות הפטנט המדינתיות (למשל  בקשת פטנט בארצות הברית, ישראל או בקשת פטנט אירופית), אך מקנה למבקש דו"ח ראשוני באשר לפטנטביליות של הבקשה שלו וכן ארכת זמן נוספת (במדינות מסוימות 30 חודש) להגשת בקשות פטנט מדינתיות.

סימני מסחר
פקודת סימני המסחר מגדירה סימן מסחר - סימן המשמש או מיועד לשמש לאדם לעניין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם.
"סימן" – אותיות, ספרות, מילים דמויות או אותות אחרים או צירופם של אלה, בשני ממדים או בשלושה. בכדי  לקבל הגנה יש צורך ברישום במרשם סימני המסחר - הרישום מהווה תנאי הכרחי לרכישת ההגנה בחריג של סימן מסחר מוכר היטב אשר זוכה לרמה מסוימת של הגנה גם ללא רישום.

סודות מסחריים
סוד מסחרי מוגדר בחוק  הישראלי (חוק עוולות מסחריות סעיף 4)  כאחד מאלה: מידע עסקי מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו ובלבד שנוקט אמצעים סבירים לשמור את סודיותו. יש כאן שני יסודות מצטברים: האחד, כי המידע אינו נחלת הרבים ואינו ניתן לגילוי בנקל על ידי אחרים והשני, כי סודיות של המידע מקנה לבעליו יתרון תחרותי.

גזל סוד מסחרי הוא נטילת סוד מסחרי ללא הסכמת בעליו באמצעים פסולים, או שימוש בסוד על ידי הנוטל, בין אם ניטל מבעליו או מאדם אחר אשר הסוד המסחרי נמצא בידיעתו.שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו כאשר השימוש הוא בניגוד לחיוב חוזי או לחובת אמון המוטלים על המשתמש כלפי בעל הסוד.

קבלת סוד מסחרי או שימוש בו ללא הסכמת בעליו, כאשר המקבל או המשתמש יודע או שהדבר גלוי על פניו בעת הקבלה או השימוש כי הסוד הועבר אליו באופן אסור.

, Basic Documents on Human Rights (3rd ed. 1992).