אלקלעי ושות' - עורכי דין ועורכי פטנטים - דף הבית     צור קשר - אלקלעי ושות'   Alkalay & Co. advocates and patent attorneys    
 
עקבו אחרינו גם ב:
עקבו אחרי ביוטיוב עקבו אחרי בפייסבוק עו"ד רחל אלקלעי ברשת Linkedin הבלוג של עו"ד רחל אלקלעי בקפה דה-מרקר
 


ספרה
של עו"ד רחל אלקלעי
"הגנה על זכויות יוצרים
באינטרנט"
   
מידע נוסף...
 
צור קשר מהיר:
 
צור קשר: 03-6935242
Office@lawyers-ip.com
 
לקבלת עדכונים שוטפים,
הצטרפו לעמוד המשרד בפייסבוק
 
דף הבית >> תחומי עיסוק >> סימני מסחר
 
משרדנו מתמחה שנים רבות בתחום הקניין הרוחני, במתן ייעוץ וליווי במגוון רחב של הליכים משפטיים בתחום סימני מסחר, לרבות בתהליכי הגנה על המוניטין של הלקוח באמצעות רישום סימן מסחר ו/או באמצעות הגנה משפטית בפני הפרתו. דגש מיוחד על הגנת סימני מסחר ושמות מתחם באינטרנט.

המשרד עוזר ללקוחותיו בחיפוש סימן מסחר, ניתוח תוצאות החיפוש, ייעוץ משפטי לפני הרישום של הסימן המסחרי. המשרד עוסק במגוון רחב של הליכי רישום סימם מסחר, לרבות עריכת בקשות רישום סימן מסחר והגשתן, ייצוג משפטי בהליכי התחרות, ייצוג משפטי בהליכים שונים בתחום סימני המסחר וכל שאר ההליכים הקשורים בסימן מסחר המתנהלים מול רשם סימני המסחר.

עו"ד אלקלעי בעלת רשיון עריכת דין ישראלי ואמריקאי ומשרדנו מביא הכרות רבה עם התחום גם על פי המשפט הבינלאומי דבר אשר הוא בעל ערך רב בעידן האינטרנט.

לצד העבודה המעשית, עו"ד אלקלעי מרצה באוניברסיטת תל אביב, ובפורום משפט וטכנולוגיה, מחברת מאמרים וספרים בתחום הקניין הרוחני אשר התפרסמו בארץ ובחו"ל.



סימני מסחר – מה הם?
סימן מסחר הוא הגנה בקניין רוחני המגנה על המוניטין של יצרן במוצרים שלו. סימן מסחר יכול להיות שם ייחודי, לוגו, אבל גם עיצוב גראפי של אריזה, ציור, צבע ייחודי ואפילו ריח. 
על פי פקודת סימני מסחר (נוסח חדש) תשל"ב – 1972   -  סעיף 1:

• "סימן" – אותיות, ספרות, מלים, דמויות או אותות אחרים או צירופם של אלה, בשני ממדים או בשלושה
• "סימן מסחר" – סימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לעניין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם
• "סימן שירות" – סימן המשמש או מיועד לשמש לאדם לעניין השירות שהוא נותן
 
שימוש בפועל:
ההגדרה לא דורשת שימוש בפועל אלא מאפשרת הגנה גם על סימנים אשר מתעתדים להשתמש בהם.
אזי, הגישו בקשה לרישום סימן מסחרי על הלוגו שלכם על השם וכו' כדי למנוע מהמתחרים להשתמש בו.
 
סוגי סימני מסחר:
א. סימן מסחר דמיוני או שרירותי
ב. סימן מסחר מרמז
ג. סימן מסחר מתאר
ד. סימן גנרי

פרוצדורת רישום סימן מסחר
• בכדי לקבל הגנה יש צורך ברישום במרשם סימני המסחר.
• בקשת הרישום צריכה לפרט גם את סוג המוצר והשרות.
• סעיף 4 לפקודה קובע את ההסדר לרישום בפנקס סימני המסחר. הרשם יכול לאשר/ לדחות/להתנות את רישום הסימן.
 
הזכויות המוקנות לבעלי הסימן המסחרי
• הזכות לשימוש ייחודי בסימן ביחס לטובין לגביהן נרשם (סעיף 46 לפקודה).
• היכולת להעביר את הזכויות בסימן הרשום (סעיף 48 לפקודה) 
• הענקת רשות שימוש בסימן מסחר רשום (סעיף 49 (ג) לפקודה)
משך זמן תוקף הרישום
• תוקף הרישום הינו לעשר שנים מיום בקשת הרישום ולאחר מכן ניתן להאריך את הרישום לתקופה של 14 שנים בכל פעם (סע' 31 עד 35 לפקודה).
תנאים וכשירות לרכישת ההגנה:
 הסימן חייב להיות בעל אופי מבחין המבחינו מסימנים אחרים.
• סעיף 8 לפקודה:
(א) אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים.
(ב) הרשם או בית המשפט הבאים לקבוע אם סימן המסחר המשמש למעשה הוא בעל אופי מבחין, רשאים לשקול עד כמה הפך השימוש למעשה את הסימן לבעל אופי מבחין בטובין שלגביהם נתבקש או נעשה הרישום.
• אסור לעשות שימוש בראשי המדינה ובסמליה
• אסור שהסימן יפגע בתקנת הציבור
• רישום בפנקס סימני המסחר

עילות לסירוב בקשה
הסעיף המרכזי בפקודה הינו סעיף 11 – סימנים שאינם כשירים לרישום .  למשל:
• 11 (5) סימן הפוגע או העלול לפגוע בתקנת הציבור או במוסר.
• 11 (6) סימן שיש בו כדי להטעות את הציבור, סימן המכיל ציון מקור כוזב וסימן המעודד תחרות בלתי הוגנת במסחר 
• 11 (9 ) סימן הזהה עם סימן שהוא שייך לבעל אחר וכבר הוא רשום בפנקס לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר והוא הדין בסימן הדומה לסימן כאמור עד כדי שיש בו להטעות.
• 11 (13) סימן שהוא זהה או דומה עד כדי להטעות לסימן מסחר מוכר היטב אף אם אינו סימן מסחר רשום, לעניין טובין שלגביהם מוכר הסימן היטב או לגבי טובין מאותו הגדר

דוגמאות עילה לסירוב:

דוגמא 1:
נניח שחברת  GAPלא רשמה סימנה המסחרי בישראל. חברה ישראלית בשם GAP מבקשת לרשום את שמה כסימן מסחרי. הרשם יכול לסרב בהסתמך על סעיף קטן 13
• 11 (14) סימן  שהוא זהה או דומה לסימן מסחר מוכר היטב  שהוא סימן מסחר רשום, וזאת אף לגבי טובין שאינם מאותו הגדר, אם יש בסימן המבוקש לרישום כדי להצביע על קשר בין הטובין שלגבים מבוקש הסימן לבין בעל הסימן הרשום, ובעל הסימן הרשום עלול להיפגע כתוצאה משימוש בסימן המבוקש.
דוגמא 2:
הרשם יכול לפי סעיף 14 לסרב לרשום את סימן המסחר "מקדונלדס סלון לעיצוב שיער"
 

המבחן לקיום זהות או דמיון מטעה
המבחן: האם בפועל השם הוא מטעה או עלול להטעות את הציבור הנזקק לו או חלק ממנו בשל הדמיון לסימנו הרשום של המתנגד,  כאשר אבן הבוחן היא האם אנשים מהציבור בעלי תבונה רגילה הפועלים בסבירות מבולבלת עלולים לטעות ולבלבל את התוצרת של שני הצדדים.
סימן מסחר המוכר היטב
סעיף 1 לפקודה:
"סימן המוכר היטב בישראל כסימן שבבעלות אדם שהוא אזרח מדינה חברה, תושב קבוע בה או שיש לו בה מפעל עסקי תעשייתי פעיל, ואפילו הסימן אינו סימן מסחר רשום בישראל או אין משתמשים בו בישראל. לעניין קביעתו של סימן מסחר כסימן מוכר היטב בישראל יילקחו בחשבון, בין השאר, המידה שבה הסימן מוכר בחוגי הציבור הנוגע לעניין והמידה שבה הוא הוא מוכר כתוצאה ממאמצי השיווק.
מעמדם המיוחד של סימנים מוכרים היטב:
סעיף 11 (13 )  מונע רישום סימן מסחר זהה או דומה כדי להטעות לסימן מסחר מוכר היטב אף אם אינו רשום.
סעיף 11 (14)  מונע רישום סימן מסחר זהה או דומה כדי להטעות לסימן מסחר מוכר היטב הרשום, גם לגבי טובין שאינם מאותו הגדר.
התנגדות לרישום:
רישום סימן מסחר יעשה לאחר פרסומו במשך שלושה חודשים. בפרק זמן זה ניתן להגיש התנגדות לרישום באחת העילות המנויות בפקודה.
החלטות רשם סימני המסחר ניתנות לערעור לפני בית המשפט לעליון.

סעדים כנגד הפרה
ביהמ"ש זכאי להגן על בעל הסימן הרשום ע"י מתן הסעדים הבאים:
1. צו מניעה
2. צו להשמדת נכסים שהופקו תוך ביצוע הפרה  או  שימשו לביצוע ההפרה.
3. העברת הבעלות בנכסים המפרים בתמורה לתשלום שווים.
4. צו לעשיית כל פעולה בנכסים המפרים
5. פיצוי על נזקים כספיים שנגרמו לבעל הסימן
פיצוי ללא הוכחת נזק עד 100,000 ₪ אם יוכח שהצבור הוטעה ונתקיימו התנאים לגניבת עין על פי חוק עוולות מסחריות.
6. עבירה פלילית.

דוגמאות לשימשו בסעדים:
• צו מניעה זמני – פס"ד אוסם
בית המשפט  אסר על חברת פיקנטי להשתמש בשם "סמבה" לחטיף בוטנים. בשל הפרת סימן המסחר "במבה" הרשום על שם אוסם. דמיון חזותי ודמיון בצליל. בית המשפט העליון אישר את צו המניעה הזמני.
• "הופה הולה"
 גם מילים מתוך שירים מפורסמים יכולות להירשם "כסימן מסחר" ובכך למנוע את השימוש בהן ע"י אחרים. לדוגמא" מילות שיר הבטלנים "הופה הולה" נרשמו כסימן מסחר.
גניבת עין 
עילה זו מקבילה לעילת סימני מסחר. ניתן לטעון את שתי העילות בכתב תביעה.

א. לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו  בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר  לעוסק אחר.
ב. שימוש של עוסק בשמו בתום לב, לשם מכירת נכס או מתן שירות,  לא ייחשב כשלעצמו גניבת עין.
העילה של גניבת עין ברת שימוש גם במקרים בהם לא נרשם סימן מסחרי.
יכולים להיות מקרים בהם מתחרה לא מעתיק את הסימן אך עדין יש עילת תביעה נגדו בשל סיכון ממשי להטעיית הציבור.

דוגמאות נוספות:
מגה גלופלקס  -    MEGA REPLEX 
• האם הפרה המשיבה את הסימן המסחרי של מבקשת צו המניעה הזמני ? (פס"ד טעם טבע (1988) טיבולי בע"מ נ' אמברוזיה סופרהב בע"מ )
• המבחן המשולש להכרעה בשאלת קיומו של דמיון מטעה:
• א. מבחן המראה והצליל – מבחן מרכזי
• ב.מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות
• ג. יתר נסיבות העניין.
הגנת תום הלב
• פס"ד פרו-פרו ביסקוויט בע"מ נ' פרומין: כל מה שעל התובע להוכיח הוא כי היתה הפרה. כוונה לרמות או להטעות אינה מיסודותיה של עילה זו. ישנה הפרה גם אם המפר אינו יודע על קיומו של הסימן של זולתו.
• סעיף 30 לפקודה: עוסק בשימוש מקביל בתום לב. – מאפשר רישום בתנאים ובהגבלות
•  סעיף 47 : "שמירה על שימוש אמת"
• סימני מסחר בסביבה הדיגיטלית
• תופעת הקישורים הממומנים - פסק דין "מתאים לי"  נ קרייזי ליין.

סימני מסחר באינטרנט:
תופעת ה – CYBERSQUATTING  
בעולם של  סימני המסחר באינטרנט שגור הביטוי " CYBERSQUAT" כבא לתאר תופעה זו של רישום שמות דומיין בשם הדומה או זהה לסימנה המסחרי של חברה אחרת.
דוגמא - חברת Verizon זוכה במשפט Cybersquatting
חברת Verizon פתחה בהליכים משפטיים נגד מפעילי אתר האינטרנט OnlineNIC בגין רישום 663 שמות מתחם אשר מפרים סימני מסחר רשומים של חברת Verizon (פעולת cybersquatting).
בית  המשפט פסק כי הנתבעת ניסתה ליהנות מרישום ושימוש בשמות מתחם שניתן היה בקלות לטעות ולחשוב כי הם שייכים לתובעת. וכי כאשר לקוחות  הגיעו לאתרים של הנתבעת, יכלו לחשוב בטעות כי הם הגיעו לאתרה של VERIZON.

על פי החלטת בית המשפט המחוזי בסאן חוזה קליפורניה, OnlineNIC תפצה את Verizon ב 31 מיליון דולר בגין נזקים ותשיב את שמות המתחם.
גוגל אדוורדס (Google Adwards) ->  פרשת "קרייזי ליין" - "מתאים לי"
באוגוסט 2006, בית המשפט המחוזי בת"א דחה את תביעתה של "מתאים לי", שבקשה לאסור על רשת האופנה המתחרה "קרייזי ליין" לעשות שימוש בסימניה המסחריים "מתאים לי",  "Matimli", ו – "ML".
התביעה הוגשה באפריל 2006, נגד רשת קרייזי ליין וגוגל – ישראל ובה נטען כי כל הגולשים שבצעו חיפוש תחת ביטוי המפתח "ML", צפו במודעת טקסט של "קרייזי ליין", במתחם התוצאות הממומנות שמעל תוצאות החיפוש האורגניות.

התביעה נדחתה בהתאם לקביעת בית המשפט, כי התובעת לא הוכיחה ש"קרייזי ליין" גרמה לדילול המותג ופגעה בזיהוי הנפרד של הרשתות. באשר לגוגל, שאפשרה את פרסום המודעה במסגרת מערכת ה -  Adwordsשלה, לא מצא בית המשפט להעניק לרשת "מתאים לי" סעדים משפטיים, שכן קיים ספק בדבר זכותה של הרשת על צירוף האותיות ML והמילים "מתאים לי".
בשנת 2004, פסק בית המשפט המחוזי בורג'יניה שמילות מפתח בגוגל אינן מוכרות כסימן מסחרי, בתביעתה של חברת הביטוי האמריקנית Geico, כנגד גוגל. גם בתביעה זו ניטען כי ענקית האינטרנט הפרה את סימניה המסחריים של התובעת, בכך שאפשרה למתחרים להציב מודעות Adwords תחת ביטויי החיפוש שהכילו את שם החברה.
סימנים מסחריים באתרי אינטרנט -> יד 2 – Qaz
לאחרונה, טענו מפעילי לוח האינטרנט "יד 2", כי הביטוי בעברית ובאנגלית – ""Yad2, הנו סימן מסחרי ואתר שהשתמש בצירוף המילים וקידם עצמו תחתיהן הפר את סימנם המסחרי. בית המשפט, סביר להידרש בקרוב לסוגיה מורכבת ויאלץ להכריע בדבר חוקיות השימוש בביטוי "יד 2".
האתר שעשה שימוש בביטויים "יד 2" ו – "Yad2" הוא Qaz, בתפריט הניווט העליון של האתר מופיע הביטוי "לוח יד 2" ולחיצה עליו מובילה גולשים לעמוד שבכתובתו מופיע הביטוי "Yad2". אם תגיע המחלוקת אל בית המשפט והצדדים לא יתפשרו, יאלץ בית הדין להכריע – האם מדובר בשימוש לא חוקי בסימן מסחרי, שמא שימוש תמים במונח שגור?

דיני אינטרנט – סימן מסחרי או מונח שגור?
עורך דינם של קורל טל, בעלי הלוח האינטרנטי "יד 2", טוען כי ראשית השימוש במונח "לוח יד 2" ולא "לוח יד שניה", יוצר מצג שווא ומהווה תיאור כוזב לפי חוק עוולות מסחריות. לדבריו, גולשי האתר עלולים לטעות ולחשוב שיש קשר בין אתר Qaz, לבין לוח האינטרנט "יד 2" שבבעלות מרשו. שנית, השימוש במונח "Yad2" בתוך הכתובת האלקטרונית של העמוד עצמו, גם הוא יוצר הטעיה דומה.
בעלי אתר האינטרנט Qaz טוען כי המונח שגור וגנרי וכפי שחיפוש אינטרנט אחר רכב יד רביעית, או חמישית, יעשה לעיתים קרובות לפי ביטויי המפתח "רכב יד 4", או "רכב יד 5", כך גם חיפוש אחר לוחות יד שנייה נעשה לרוב לפי ביטוי המפתח "יד 2" ובלי שום קשר לאתר שבבעלות קורל טל.

שאלת חוקיות מכירת סימני מסחר לא נפתרה עד כה. במדינות שונות קיימת פסיקה  סותרת. כך, בארה"ב יש נטייה לאחרונה להכיר בלגיטימיות השימוש של סימני מסחר של אחרים כמילות מפתח, אך בצרפת למשל גוגל הפסידה בשתי תביעות בעילה של הפרת סימני מסחר. בישראל ניתן עד כה פסק דין ראשון ויחיד בתביעה של מתאים לי נגד קרייזי ליין. מתאים לי, חברת הלבשה למידות גדולות, תבעה את המתחרה קרייזי ליין (וקרייזי ליין צירפה את גוגל) על השימוש במילים "מתאים לי",  ml ו- matimli כמילות מפתח שהקלדתן במנוע החיפוש של גוגל מעלה לראש דף התוצאות קישורית ממומנת לאתר של קרייזי ליין. מתאים לי טענה להפרת הסימנים המסחריים שלה, הטעיית הציבור והתערבות בלתי הוגנת במסחר. בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את התביעה. הדיון המשפטי נסב סביב שאלת ה"שימוש": רק מי שעושה "שימוש במסחר" בסימן מסחר של אחר מפר את זכויותיו. ביהמ"ש קבע, כי מכיוון שהשימוש במילות המפתח נעשה רק באלגוריתמים של מנוע החיפוש ואינו גלוי לעין הגולש כאשר הוא נכנס לאתר של קרייזי ליין, לא מדובר ב"שימוש במסחר" בסימנים של מתאים לי ולכן אין הפרה של סימן מסחר.
 
 
 

Go Back  Print  Send Page
הרשמו למפגשי השראה עם יזמים ומשקיעים מצליחים תוכנית מיוחדת לסארט-אפים חדשים היוצאים לדרך!

Copyright Alkalay & Co 2011 ©
צרו קשר בנושא: פטנטים, קניין רוחני, זכויות יוצרים, סימני מסחר, דיני אינטרנט, חוזים עסקיים


הקמת אתרים  גיל דור - הקמת אתרים באינטרנט